פרוביוטיקה

פרוביוטיקה אולי נשמעת כמו איזה טרנד חולף שבעלי מודעות לבריאות אימצו לאחרונה, אך למעשה הבקטריות הקטנטנות שארוזות היום בקפסולות או מפוזרות ביוגורט שלנו כבר חיות אתנו ביחד הרבה לפני שהפכנו מודעים אליהן.

למעשה, מיקרואורגניזמים אלו דומים מאוד למיקרואורגניזמים שכבר מתגוררים בתוך הגוף שלנו, וביחד הם מהווים מעין מערכת אקולוגית נרחבת הכוללת מיני מיקרוביאליים, לרבות חיידקים ושמרים -כולם חיים בגופנו. ועל אף שפרוביוטיקה נמצאת כאן כבר הרבה מאוד זמן, לפני שאני ואתם נולדתם, לקח לרפואה לא מעט זמן לזהות אותה ולהכיר בה. אז האמנם פרוביוטיקה היא טרנד עכשווי השמור לחובבי הבריאות וסופו לחלוף או שמא היא הייתה כאן הרבה לפנינו והיא תהיה גם הרבה אחרינו?

פרוביוטיקה בתקופה הפרה היסטורית

את התקופה הנֶאוֹליתית אתם מכירים? היא הסתיימה לפני כ – 11,000 והיא סימנה את מעבר האדם מתרבות הנדידה של הציידים-לקטים לתרבות החקלאית, שכרוכה בהתיישבות במקום אחד. כבר אז בעצם האדם צרך פרוביוטיקה, העניין הוא שהוא לא ידע שהוא עושה כן. מרגע שהאדם התנחל בנחלות קבועות הוא נאלץ להתחיל לחשוב על דרכים לשימור המזון.

וכאשר משמרים מזון, מתחילה פעילות מיקרובים, הם פשוט מתחילים לגדול ולהתרבות וזה יכול לגרום למזון לתסוס. התסיסה הזו, לא רק מאריכה את חייו של המזון כי אם גם הופכת את המזון לעשיר בפרוביוטיקה. בתקופה הזו, הפרה היסטורית, כך שימרו היפנים את הדגים שלהם (במארזי אורז שתסס) וכך גם המצרים הקדמונים השתמשו בתסיסה לשימור המשקאות שלהם.

וככל שהחקלאות התפתחה, כך התפתח הקשר של האדם לפרוביוטיקה.

פרוביוטיקה במאה ה – 13

יש עדויות שאפילו מרקו פולו, חוקר הארצות הידוע שהרבה לשוט ברחבי העולם, התסיס את המשקאות שלו בעת מסעותיו כבר במאה ה – 13. הסברה גורסת כי החלב שלקח עמו למסעותיו תסס, התסיסה העשירה את המשקה בבקטריות, ועם הזמן החלב שתסס הפך למשקה יוקרתי ששתייה שלו מבטיחה הנאה.

מתקדמים… למאה ה-  19 עם רגל אחת במאה ה – 20

במאה ה – 19 נולד לואי פסטר, כימאי וביולוג ממוצא צרפתי שלא רק תרם תרומה אדירה לעולם החיסונים, החיידקים והמחלות כי אם גם הביא לפריצת דרך בתהליכי תסיסה. פסטר ידוע תודות לתגליות שלו בנושא הטיפול בחלב ויין. הוא חקר ומצא כי ניתן למנוע זיהום באוכל בעזרת חיידקים, היום אנחנו קוראים לזה – פסטור. והוא היה מאבות המייסדים של דיסציפלינת הבקטריולוגיה.

אך בלי תגליותיו פורצות הדרך של הרופא והביולוג הרוסי, איליה איליץ' מצ'ניקוב, שקישר בין מיקרואורגניזמים לבין בריאות, כנראה שלא היינו מודעים לפרוביוטיקה ולסגולותיה הרפואיים כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. למצ'ניקוב הייתה תיאוריה שלמיקרואורגניזמים החיים בתוך המעיים שלנו יש השפעה חיובית על הבריאות שלנו. הוא הגיע למסקנה הזו לאחר שחקר קהילות עניות במזרח אירופה שהפליגו לחיות, הוא ראה שרבים מהם הגיעו לגיל 100.

הוא קישר בין תוחלת החיים הארוכה של בני קהילות אלו לבין התסיסה של היוגורט שהם אכלו. ומאז 1905 נחשב איליה איליץ' מצ'ניקוב ל"אבי הפרוביוטיקה", מאוחר יותר הוא גם קיבל פרס נובל תודות לתרומתו בחקר המערכת החיסונית. אבל הוא היה הראשון לזהות שלא כל החיידקים נולדו רעים.

מאז ועד היום אנחנו מודעים לפרוביוטיקה ונראה שהיא תישאר אתנו עוד שנים רבות, מה שבטוח היא רחוקה מלהיות טרנד חולף.